דר' אורי לוי ,פוריה עילית 15208, טל. 04-6750856, פקס 04-6750855

לפי חז"ל ומביא דברם הנאמן רמב"ם, לא רק מותר, לאדם המתגלח יום יום, להתגלח בחול המועד, אלא אף מצוה וחובה. כיצד?

בהלכות יום טוב פרק ז, הלכה יז, נאמר:

אין מגלחין ואין מכבסין במועד,גזירה, שמא ישהה אדם עצמו לתוך המועד, ויבוא יום טוב הראשון והוא מנוול; לפיכך כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב, הרי זה מותר לגלח או לכבס.

יז [יח] כיצד: אביל שחל שביעי שלו להיות ביום טוב, או שחל להיות בערב יום טוב והרי הוא שבת שאי אפשר לגלח, והבא ממדינת הים, והוא שלא יצא להיטייל אלא לסחורה וכיוצא בה, והיוצא מבית השביה ומבית האסורים, ומי שהיה מנודה ולא התירוהו אלא במועד, ומי שנשבע שלא לגלח ולא לכבס, ולא נשאל לחכם והתיר נדרו אלא במועד,הרי אלו, מגלחין ומכבסין במועד.

יח [יט] וכולן שהיה להן פנאי לגלח קודם הרגל, ולא גילחו,אסורין. אבל הנזיר והמצורע שהגיע זמן תגלחתן, בין בתוך המועד בין קודם הרגל,אף על פי שהיה להם פנאי, מותרין לגלח במועד: שלא ישהו קרבנותיהן.

כ מותר ליטול שפה בחולו של מועד וליטול ציפורניים ואפילו בכלי ומעברת האישה השיער מבית השחי ומבית הערווה, בין ביד בין בכלי; ועושה כל תכשיטיה במועד, כוחלת ופוקסת ומעברת סרק על פניה; וטופלת עצמה בסיד וכיוצא בו,והוא, שתוכל לקלפו במועד.

ובהלכה כא מפורט:

...ומי שאין לו אלא חלוק אחד, הרי זה מכבסו. מטפחות הידיים ומטפחות הספרים ומטפחות הסיפוג, הרי אלו מותרין לכבס; וכן כלי פשתן, מותר לכבסן במועד, מפני שהן צריכין כיבוס תמיד, אפילו נתכבסו ערב יום טוב.'

בהלכה יז נקבע הכלל: כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב, הרי זה מותר לגלח או לכבס. ובהלכה כא מוסיף, לפי כלל זה, ש'כלי פשתן מותר לכבסן במועד, 'מפני שהן צריכין כבוס תמיד, אפילו נתכבסו ערב יום טוב'. והלא אפשר שיקנה האדם כמה כלי פשתן לחג, ואז לא יזדקק לכבוס?! אלא ברור שאסרו חז"ל רק דבר שאפשר לעשותו לפני המועד, שמא ישהה אדם עצמו ויבוא יום טוב הראשון והוא מנוול, אבל בגדי פישתן הדורשים כיבוס יום יום, דורשים כיבוס גם במועד ולא כל אדם יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדי פשתן לכל ימות החג, לכן אין מקום לאסור כיבוסם במועד, כי אז מי שאין לו די בגדי פשתן יצטרך ללובשם מלוכלכים והרי את זאת רצו חז"ל למנוע כשאסרו לכבס את אשר מספיק לכבס לפני המועד.

ואם מותר לכבס בגדי פשתן כי הם זקוקים לכיבוס יום יום, למרות שאפשר לאדם להכין כמה בגדי פשתן לכל ימות החג, קל וחומר שמותר למי שמתגלח יום יום, לגלח במועד, שהרי אי אפשר לגלח מערב יום טוב לצורך המועד.

נמצא שמי שאוסר גילוח במועד, כביכול כדי לקיים גזירת חכמים, מבטל בכך את אשר ביקשו להשיג בגזירתם, והוא למנוע שיראה האדם מנוול ברגל.

לסיכום: מצווה להראות נאה במועד לכן אסרו חז"ל גילוח, בלשוננו תספורת, במועד, כי אפשר להסתפר לפני המועד ולא יהיה מנוול אם לא יסתפר גם במועד, ובדומה לכך אסרו כיבוס בגדים, שאם כובסו לפני המועד לא יזדקקו לכיבוס גם במועד כדי שלא ישהה אדם עצמו ויגיע יום טוב ראשון והוא עם שער ארוך ובגד לא נקי.

אך לא אסרו על אישה לגלח שיער בית השחי ובית הערווה, כי לא תהיה מנוולת במועד גם אם לא תגלח לפני המועד.

ולא אסרו לכבס בגדים הדורשים כיבוס יום יום, גם במועד, שהרי גם אם יכבסם האדם לפני המועד, יצטרך להמשיך לכבסם יום יום במועד, למרות שאפשר לקנות בגדי פשתן לכל ימות הרגל, קל וחומר שלא חל איסור גילוח על מי שמתגלח יום יום, להתגלח גם במועד, שהרי אינו יכול להתגלח בערב החג לצורך המועד, ואם לא יתגלח במועד יהיה מנוול ברגל. לכן, לא רק מותר, למי שמתגלח יום יום, להתגלח במועד, אלא מצווה ואף חובה עליו להתגלח במועד כדי שלא יהיה מנוול ברגל ובכך הוא מקיים את גזירת חז"ל!