גדולת
רמב"ם
כדי להבין את דברי רמב"ם, חשוב
לדעת לפחות מעט מגדולתו. בתקווה לא להמעיט את דמותו, אקדים כאן מעט קווים לדמות נעלה זו. (למאמר זה ישנה גרסה רחבה יותר)
רבנו משה בן מימון (רמב"ם) נולד
בקורדובה בספרד בניסן דתתצ"ה (30.03.1135) ונפטר בגיל 70 שנה.
האימרה העממית "ממשה (בן עמרם)
עד משה (בן מימון) לא קם כמשה (בן מימון)", מביעה את הערצת העם לאישיותו
וגדולתו, כי אכן עלה רמב"ם על כל חכמי ישראל שאחר התלמוד, בכישוריו להבין את
התורה ואת דעת חז"ל. זה שנים רבות עוסק אני יום יום, שעות ארוכות במשנת
רמב"ם, ומתפעל יותר ויותר מאדם מופלא זה.
מנחם המאירי (1249-1316) שהיה חכם מאד
ובקי בכתבי רמב"ם כתב על ספר ההלכות הגדול של רמב"ם משנה תורה, בהקדמה
לספרו 'בית הבחירה':
...עד שיודע הכל הלכות הלכות בשלמות,
חבור כולל ושלם עליו אין להוסיף וממנו אין
לגרוע, לפניו לא היה כן מחבורי הגאונים והרבנים מסדר כל הענינים בחכמת התלמוד,
איש על דגלו בסדור מתוקן ושלם כמוהו,
ואחריו לא יהיה כן,...'
ואכן לאור דברי המאירי אפשר לקצר את
האימרה הנ"ל כך: "ממשה (בן עמרם) לא קם כמשה (בן מימון)" גם אחרי
רמב"ם לא קם כמוהו.
נראה שיש להדגיש יותר את גדלות
רמב"ם ביושרו הבלתי מתפשר ובאומץ ליבו לעמוד, אפילו נגד כל חכמי דורו
והקודמים לו, כשמדובר בחילול השם, בזוי התורה וכיבוי מאור הדת, למשל על ידי אלה
העושים את התורה קרדום לחפור בו (הלכות ת"ת ג,ט).
רב בתי הכנסת באחוזה רבתי בחיפה ופרופסור
למתימטיקה בטכניון, דניאל הרשקוביץ שהרבנות היא לו שליחות והמתימטיקה מקצוע, אמר
לי שדרוש ידע, הבנה והתעמקות בכתבי רמב"ם, כדי לקבל מושג מגדולתו בתורה, במדעים בכלל ובמתימטיקה בפרט, שכמו יתר המדעים
בהם הגיע לשיאים, היתה רק אחד מן הכלים להבנת התורה והערכת גדולת בורא עולם, שהם
הם היו עיסוקיו העיקריים.
הרב שלמה שטרנברג פרופסור למתימטיקה
בהרוורד אמר לי שכדי לקבל מושג מגדולת
רמב"ם, נתאר לנו רב שכותב מאמר הלכתי ובו כל הישגי המדע הנוגעים לנושא שבו
הוא דן והוסיף עליהם חידושי מדע של אותו רב מעבר לידוע בזמנו. בפירושו למשנה במסכת
עירובין, כתב רמב"ם שיחס הקף המעגל לקוטרו הוא מספר לא רציונלי, כלומר מספר
שאי אפשר לבטאו בדיוק על ידי מנה של שני מספרים שלמים. בזמן רמב"ם ואף מאות
שנים אחריו לא ידעו המתימטיקאים שיחס הקף המעגל לקוטרו אינו רציונלי, כי טרם פותחו
הכלים המתימטיים הדרושים להוכחת הדבר, מכאן שרמב"ם התקדם בידע המתימטי הרבה
מעבר לבני דורו.
בגיל 17 כתב רמב"ם ספר לוגיקה
בשם 'מילות ההגיון'. גדולתו בלוגיקה באה לידי בטוי בכל כתביו. אולם אפשר להיבהל מעומק חשיבתו והיקף
ידיעותיו, כשמתבוננים בספר המצוות בארבעה עשר ה'עיקרים' (עקרונות) שניסח כדי לדעת
איזה מצווה היא מהתורה ואיזה מדברי סופרים. העיקרים מבוססים על ידע מקיף ומעמיק של
כל דברי חז"ל בנדון שהושוו ונבחנו ובהגיונו המדהים ניסח עיקרים שלפיהם ניתן לזהות את שס"ה מצוות
'לא תעשה' ואת רמ"ח מצוות 'עשה' בדיוק!
קשה להעריך איזה עומק חשיבה והיקף ידיעות דרושים למפעל כזה!
כידוע, היה רמב"ם רופא מפורסם
ושימש כרופאו האישי של החליף. ספרי רפואה כיום מאבדים את ערכם בתוך זמן קצר, עקב
התחדשות הידע המהירה בתחום זה. ועם זאת על ספרי רמב"ם ברפואה נכתב, בימינו, שהם בעלי ערך בלתי משתנה. הכוונה
לעקרונות שניסח רמב"ם להתיחסות בכבוד להליכי הטבע בכלל, לשמירת הבריאות
ולגישה הנכונה לחולה בפרט, שהם הטובים והמוסריים ביותר וחבל שאינם מיושמים כראוי.