דר' אורי לוי [1]
פוריה עילית, ד.נ. גליל ת,חתון 15208
טל: 04-6750856
פקס: 04-6750855
דאר אלקטרוני: dr.urilevy@gmail.com
כתובת אתר אינטרנט: www.drurilevy.org.il
הגהה כד' אדר א' תשע"ד, כט' אייר תשע"ד
כ' אב תשע"ד, יז' אלול תשע"ה שנויים חשובים נוספים, חשוון תשע"ו
נא לבטל גירסאות קודמות
האמנם מותר לטלטל משקפיים ואזנייה של כבד שמיעה,
בשבת ברשות הרבים, אבל לא מקל הליכה?
במשנה תורה לרמב"ם בהלכות שבת יט,ה, יש כלל, מה אסור ומה מותר לטלטל ברשות הרבים בשבת:
...זה הכלל: כל היוצא בדבר שאינו מתכשיטיו ואינו דרך מלבוש, והוציאו כדרך שמוציאין אותו דבר--חייב...
מקובל לצאת ברשות הרבים בשבת ללא עירוב במשקפיי ראייה ובאוזניה לכבד שמיעה. למרות שאינם תכשיטים ומוציאים אותם כדרכם, בניגוד לכלל הנ"ל, האם זה מותר? נלמד זאת מהלכות נוספות שנאמרו על איסור הוצאה לרשות הרבים בשבת, במשנה תורה, בהלכות שבת יט,יד:
יוצאה האישה באבן תקומה ובמשקל אבן תקומה שנתכוון ושקלו לרפואה ולא אישה עוברה בלבד, אלא שאר הנשים--שמא תתעבר, ותפיל. ויוצאין בקמיע מומחה. ואי זה הוא מומחה--זה שריפא שלושה בני אדם, או שעשהו אדם שריפא שלושה בני אדם בקמיעין אחרים...
לפי הלכה זו, מותר לאישה, לא הרה, לצאת באבן תקומה, שמא תתעבר ותפיל. אבן תקומה וקמיע אינם תכשיטים ולא דרך כמקובל בום חולמלבוש ומותר להוציאם כדרכם, בגלל ההגנה המיוחסת להם על בריאות מוציאם. אין ספק שמשקפיים ואוזנייה, מגינים על שלום נושאם, טוב יותר מקמיעים ואבן תקומה, שתועלתם , לכל היותר פסיכולוגית. אני כבד שמיעה ובלא אוזנייה לא שמעתי אוטובוס שהתקרב מאחרי. בלא משקפיי ראייה, קשה לראות מכשולים קטנים בדרך ואפשר ליפול. לכן הם מותרים, קל וחומר, מאבן תקומה וקמיע!
מקובל שאסור לטלטל בשבת מקל הליכה ברשות הרבים. זה קשה מאד לעיוור, לפיסח ולזקן חסר שיווי משקל. האם איסור זה תקף ? לא, הוא שגוי!, כיצד?
נאמר בהלכות שבת יג,יא [י]:
עקר חפץ מרשות הרבים והלך בו פחות מארבע אמות ועמד וחזר והלך פחות מארבע אמות ועמד, אפילו כל היום כולו, מותר...
לכן, יכול אדם ללכת בשבת ברשות הרבים עם מקל, כי השענת המקל על הקרקע כל צעד, אפילו לחלקיק שנייה, היא הנחתו מבחינת שבת, כמוכח מהלכות שבת, יג,יח: המרחק בין הנחת מקל אחת לשניה, הוא שני צעדים והוא פחות
מארבע אמות, כך שבהליכה רגילה, בלי לעצור כל פחות מד' אמות, תהיינה הנחות המקל ועקירותיו, כל פחות פחות מארבע אמות. וכך יכול ללכת, הליכה רגילה, 'אפילו כל היום כולו' (שבת יג,יא [י]). למי שנותר ספק בהנחת מקל הליכה רגיל, יקח מקל הליכה שיש לו ארבע רגלים שהעמדתו על הקרקע, היא העמדתו ועל הקרקע היא הנחה גמורה מבחינת טלטול בשבת, אך גם הנחת מקל רגיל, תוך הליכה רגילה, היא הנחה גמורה לענין שבת, שנאמר (שבת יד,יח):
.. הזורק ארבע אמות ברשת הרבים ונח החפץ בכותל כגון שזרק חלב או בצק ונדבק בכותל, אם נדבק למעלה מעשרה
טפחים כזורק באוויר, שלמעלה מעשרה ברשות הרבים מקום פטור הוא. נדבק למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ
וחייב...
ולא חשוב אם כעבור שנייה בכותל נפל החלב או הבצק, לארץ מנוחה כל שהיא בשבת נחשבת הנחה.
יש לציין שכל זה ברשות הרבים, אך כיוון שאסור להוציא בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, איך להוציא את המקל מרשות היחיד לרשות הרבים ולחזור ולהכניסו לרשות היחיד, כמקובל ביום חול, אלא יש לעשות זאת דרך מקום פטור (1).
הצעתי פתרון זה לפוסק ישר, חשוב ואמיץ וענה לי מיד 'מדברי סופרים אסור לטלטל ברשות הרבים פחות, פחות מארבע אמות!' השבתי לו שבמשנה תורה כתוב שזה 'מותר'. התפלאתי על תשובתו, בדקתי את נוסחאות משנה תורה בהלכה זו, ולהפתעתי בכל הוצאות משנה תורה, במאות השנים האחרונות באירופה ובארץ, לרבות הוצאת משנה תורה של רב פרנקל, פרט להוצאת קאפח, כתוב 'פטור', בהלכה יג,יא הנ"ל, ולא 'מותר', כמו בהוצאת רב קאפח. אולם בהוצאת פרנקל יש ילקוט שנויי נוסחאות ועל הלכה זו כתוב שהנוסח 'מותר', הוא נוסח המקורות החשובים הבאים:
בעץ חיים (רנו), בארח"ח (ריח), בכל בו (כח.), בכתה"י (מלבד כית"ד), בשאל', בשונצינו, בוונצ'. וכ"ה בקרית ספר וכ"מ בפירוש קדמון ממצרים "לא עשה כלום". ונוסף שם, ש'לפני ר' שלמה חלאמה (2), הנקרא על שם ספרו, מרכה"מ היה הנוסח 'פטור' והסיק מכך שאסור להוליך בשבת פחות פחות מד' אמות.
ועוד נאמר על הלכה ז בפרק כ, במגיד משנה ובמגדל עוז, שאנשי לוניל פנו לרמב"ם בשאלה, אם הולכה פחות פחות מד' אמות, ברשות הרבים בשבת מותרת והשיב: שמותרת 'והרוצה לחלוק על זה, יחלוק.'
נמצא שלפי המקורות האמינים ביותר, לפי תשובת רמב"ם המפורשת לחכמי לוניל ולפי ההגיון ההלכתי, מותר, לכתחילה, לטלטל ברשות הרבים בשבת, 'פחות פחות מד' אמות', לכן מותר ללכת עם מקל ברשות הרבים בשבת, כמוסבר למעלה. אך מחמירים, חסרי הגינות והגיון, לא רק חלקו על פסיקת רמב"ם, אלא אף שינו את נוסח משנה תורה מ'מותר', שמשמעו לכתחילה, ל'פטור', כלומר 'אסור לכתחילה מדברי סופרים', כפי שעשו בהרבה הלכות וכיוון שרוב דייני ישראל, נטו בעבר ונוטים גם היום להחמיר, לכן, במקום לקבל את הנוסח המקורי האמין 'מותר' שבמקורות החשובים, העדיפו את הנוסח המשוכתב המחמיר 'פטור' ומזיק לנוהגים לפיו, ובכך גרמו סבל רב לזקנים, לפסחים ולעיוורים.
רוב הוצאות משנה תורה הנפוצות היום, מבוססות על הנוסח המשוכתב 'פטור', במקום 'מותר', נוסח זה היה לפני הפוסק שפניתי אליו ולכן טען שטלטול ברשות הרבים בשבת פחות פחות מארבע אמות, אסור מדברי סופרים, כי זו הדעה המקובלת לפי הנוסח המשוכתב של משנה תורה מ'מותר' ל'פטור. אך, כמוכח, הנוסח הנכון והמקורי הוא 'מותר'.
הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, אמר על ההיתר לטלטל מקל הליכה ברשות הרבים בשבת, כמוסבר במאמר זה, "הגיוני מאד".
מובן שההיתר למקל חל גם על קב לקיטע, אם מוציאו דרך מקום פטור כנ"ל, אלא שבהלכות שבת יט,טו נאמר 'ואין הקיטע יוצא בקו שלו' הכוונה מרשות היחיד לרשות הרבים, אבל לטלטל פחות פחות מארבע אמות ברשות הרבים מותר ודרך מקום פטור מותר להוציאו מרשות לרשות. המינים החדירו איסור לעיוור לצאת במקלו ביום טוב! ראה באתר מאמר בנדון.
החומרה שגרמו משכתבי נוסח משנה תורה, מ'מותר' ל'פטור', אינה ממשפט ה'. שהם 'רחמים וחסד ושלום בעולם ולא נקמה בעולם' (הלכות שבת ב,ג), הפוסקים שאסרו לטלטל, ברשות הרבים, פחות פחות מארבע אמות, הם מינים שעליהם נאמר, ביחזקאל כ,כה, 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם' (יחזקאל כ,כה). ראה הלכות שבת ב,ג ובאתר 'טיפול בחולה שיש בו סכנה בשבת'
(1) מותר להוציא מרשות היחיד, או מרשות הרבים למקום פטור ולהפך שנאמר בהלכות שבת יד,יב:
כשם שמותר לטלטל בכל מקום פטור--כך מותר להכניס ממנו לרשות היחיד, או לרשות הרבים, ואין צריך לומר לכרמלית; ומוציאין לו מרשות היחיד ומרשות הרבים ואין צריך לומר מן הכרמלית.
כן נאמר בהלכות שבת יד,יח:
... הזורק ארבע אמות ברשות הרבים, ונח החפץ בכותל, כגון שזרק חלב או בצק, ונדבק בכותל--אם נדבק למעלה
מעשרה טפחים--כזורק באוויר, שלמעלה מעשרה ברשות הרבים מקום פטור הוא;
לכן, כך ינהג אדם שירצה לצאת במקלו בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. בעודו עומד ברשות היחיד, ישלח ידו עם המקל לשטח החיצון של קיר הבית או קיר חצר הבית הפונים לרשות הרבים, ויצמידו לקיר מעל עשרה טפחים שזו הנחתו במקום פטור. בעודו מצמיד את המקל לקיר במקום הפטור, יצא לרשות הרבים וכשהוא ברשות הרבים יטול את מקלו וילך לכל אשר ירצה, כשהוא משעין את המקל כדרכו בהליכתו כל פחות מד' אמות. כשיגיע ליעדו, למשל לבית הכנסת, יצמיד את המקל לקיר בית הכנסת הפונה לרשות הרבים מבחוץ מעל עשרה טפחים, שזה מקום פטור, כנ"ל, בעודו ברשות הרבים, יכנס לרשות היחיד כשעודנו מצמיד את מקלו לקיר במקום הפטור. וכשהוא ברשות היחיד, יטלנו ממקום הפטור ויכניסו לרשות היחיד.
אך פשוט יותר להשאיר את מקל ההליכה בערב שבת ברשות הרבים, לצאת לרשות הרבים, ללכת לבית הכנסת וגם שם להשאירו ברשות הרבים.
(2) רבי שלמה חלאמה, שהיה חכם גדול בתורה ומלומד במדעים, חי בפולניה במאה ה- 18.
דר' אורי לוי, MD Lic. es Sciences רופא תכנון משפחה, מוסמך על ידי ה- Joint Committee on Contraception באנגליה, ללמד רופאים ואחיות תכנון משפחה. בעבר: Fellow of the Faculty of Sexual and Reproductive Health Care of the RCOG (בעברית: עמית הפקולטה לבריאות המין והרבייה של הקולג' המלכותי למיילדים וגניקולוגים באנגליה FFSRH וגם מומחה לרפואת ילדים.[1]